פרשת השבוע: בראשית

שבת שלום.

האור הגנוז בבריאה

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃

פרשת השבוע, בראשית, פותחת את התורה כולה בסיפור בריאת העולם. לאחר המצב ההתחלתי של "תוהו ובוהו" (בראשית א, ב), המעשה היצירתי הראשון של הקב"ה הוא הכנסת האור. התורה מצהירה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ג-ד). שאלה ברורה עולה: אור זה אינו יכול להיות אור השמש, הירח או הכוכבים, שכן אלה נבראו רק ביום הרביעי (בראשית א, יד-יט). מהו, אם כן, האור הזה, שהיה כה רב עוצמה ויסודי, ומדוע היה צורך שהקב"ה "יבדיל" אותו?

גורלו של האור הראשוני

התשובה חושפת את אחד הסודות העמוקים ביותר של הבריאה. רש"י, המצטט אגדה, מסביר מה קרה לאור זה. הוא כותב שהקב"ה ראה את האור הזה ו"ראה שאין נאה לרשעים להשתמש בו, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא" (רש"י, בראשית א, ד). במסכת חגיגה דף יב עמוד א, רעיון זה מורחב. שם נלמד כי אור זה היה בעל טבע רוחני כה עז, שבאמצעותו יכול היה אדם הראשון לראות מסוף העולם ועד סופו. לאחר החטא, כדי שלא ייעשה בו שימוש לרעה, אור זה נגנז. אולם, הוא לא הושמד. הוא "נגנז" בתוך התורה עצמה ובתוך המצוות, והוא ממתין להתגלות מחדש על ידי אלו המקדישים עצמם להן בכנות ובמאמץ.

גילוי האור בחיי היומיום שלנו

הלקח של האור הגנוז הוא אחד המעוררים ביותר להשראה בחיי היומיום שלנו. הוא מלמד אותנו שהרוחניות אינה דבר מופשט או רחוק, אלא כוח רב עוצמה החבוי במארג עולמנו הפיזי. מטרתנו היא לפעול כ"כורי זהב" רוחניים. בכל פעם שאנו לומדים תורה, בכל פעם שאנו מקיימים מצווה – בין אם זה נתינת צדקה לקופה, הדלקת נרות שבת או עזרה לאדם במצוקה – איננו מבצעים רק פעולה פיזית או טקס. אנו מסירים שכבה של הסתרה וחושפים ניצוץ מאותו אור ראשוני וקדוש של הבריאה. תפקידנו הוא להפוך את החושך והתוהו שבעולם לכלי לקדושה, ולהוכיח שאנו ראויים להשתמש באור שהקב"ה, בחוכמתו, שמר לצדיקים. יהי רצון שנזכה למצוא ולגלות את האור הזה בחיינו ובעולם סביבנו.

⚠️ דבר תורה זה נוצר על ידי בינה מלאכותית למטרות לימוד. הוא אינו מהווה תחליף להנחייתו של רב.